אחים אהרוני קבלני בנין בע"מ נ' קרואני ואח'

פסק דין

1.האם זכאית התובעת להשבת כספים ששולמו לנתבעים במסגרת הסכם להזמנת שירותי אדריכלות וכן לפיצויים בגין הפרת ההסכם ונזקים שנגרמו לה? השאלה המרכזית הינה גדר אחריותו של מתכנן להשלמת המיזם והיקף זכאותו לשכר התכנון שעה שהיזם לא השלים את המיזם.

רקע וטענות הצדדים

2.התובעת, חברה קבלנית אשר לטענתה עוסקת גם בייזום, הייתה בעלת מגרש ברחוב אלי כהן באשקלון הידוע כגוש 1235, מגרש 2, (להלן - המקרקעין). הנתבע 1 (להלן - הנתבע), הינו הנדסאי אדריכלות מורשה. הנתבעות 2 ו- 3 הינן אדריכליות מורשות ובעלות משרד האדריכלות "אורית אורנת רות שפירא".

ביום 16.11.05 התקשרה התובעת עם הנתבע 1 בהסכם (להלן - ההסכם הראשון) להכנת תכניות להקמת פרויקט משולב מגורים ומסחר הכולל 35 יחידות דיור ושטח מסחרי בהיקף של כ - 1300 מ"ר (להלן - הפרויקט) במקרקעין.

במסגרת ההסכם הראשון, התחייב הנתבע, להכין תכניות מקדימות להקמת הפרויקט ולקבל את אישורן מהתובעת, לקבל חוות דעת ראשונית מהיועצים המקצועיים, להכין תכניות סופיות לשם קבלת היתר הבניה, להכין תכניות עבודה בקנה מידה 1:50, וכן התחייב להכנת פרטים, רשימת נגרות, מסגרות ואלומיניום, לביצוע פיקוח עליון על שלד הבניה ולהכנת נוסח סופי של תכניות המכר.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, התגלעו מחלוקות בין הצדדים ובמקום לעסוק בייזום עסקה התובעת במשלוח מכתבים דרך משרד עורכי הדין המבורגר עברון ושות'. בתאריך 25.12.05 ובנסיבות שיפורטו להלן, הודיעה התובעת לנתבע על ביטול ההסכם הראשון. בתגובה לכך, הודיע הנתבע כי הוא מקבל את ההודעה ורואה בהסכם בטל ומבוטל.

בהמשך ולאחר דין ודברים, נחתם ביום 9.4.06 הסכם נוסף (להלן: ההסכם השני ) בין התובעת לבין הנתבע והנתבעת 2, אשר קיבלו על עצמם, יחד, את תכנון הפרוייקט.

מלבד הוספת הנתבעת 2 כצד להסכם, חל בהסכם שינוי נוסף לפיו שכר טרחת הנתבעים יעמוד ע"ס 22,500 $ ושכר טרחת היועצים ישולם ישירות על ידי המזמין (התובעת), בעוד שלפי ההסכם הראשון, שכר טרחת המתכנן היה 42,500 $ כולל שכר היועצים השונים.

טענות התובעת

3.התובעת טענה כי הנתבע הציג עצמו כהנדסאי אדריכלות מורשה, בעל ידע, מומחיות וניסיון לבצע את עבודת התכנון נשוא תיק זה. עם זאת, לאחר חתימת ההסכם הראשון נודע לה כי הנתבע מוסמך, במסגרת רישיונו, לבנות עד 4 קומות בלבד ולא כפי שהציג בפניה בתחילה, עד 7 קומות.

משביקשה התובעת לבטל את ההסכם בעקבות מצג השווא שהציג הנתבע , הציע הנתבע כי ישתף פעולה עם הנתבעות 2 ו- 3, אדריכליות מוסמכות במקצוען וכן התחייב למלא אחר כל התחייבויותיו בהתאם להסכם. אולם, תוך זמן קצר החל הנתבע להפר את התחייבויותיו בכך שלא החל בביצוע העבודות מיד עם החתימה על ההסכם, לא העביר לוחות זמנים לביצוע העבודות, לא התקשר עם יועצים ובעלי מקצוע ולא הגיע לפגישה שנקבעה בנושא העבודות עם אדריכל העיר.

בעקבות ההפרות הנ"ל, הודיעה התובעת לנתבע בתאריך 25.12.05, על ביטול ההסכם.

לאחר מו"מ שהתקיים בין הצדדים הוחלט על עריכת הסכם חדש אשר יכלול את הנתבעות 2 ו- 3 ובו יעוגנו ההסכמות החדשות בין הצדדים. בתאריך 09.04.06 נחתם ההסכם השני בין התובעת לנתבע והנתבעת 2, שותפתה של הנתבעת 3. במסגרת ההסכם השני, קיבלו על עצמם הנתבעים יחד את ביצוע העבודות לתכנון הפרויקט.

לטענת התובעת, אף לאחר חתימת ההסכם השני, לא העבירו הנתבעים את התכניות הנדרשות לתובעת. מעבר לכך, הנתבעים ערכו תכניות לקויות ולא מקצועיות, רשלניות ורוויות בפגמים, הן בפן התכנוני והן בפן המסחרי אשר לא יכלו לשמש לבניית הפרויקט בפועל ו/או בכדי לקבל היתר בניה מהרשויות. נטען כי הליקויים העיקריים היו חריגה מקווי בנין ומיקומם השגוי של הממ"דים וסלוני הדירות.

בתאריך 28.01.07 פנתה התובעת לנתבעים בדרישה לתקן את התכניות וכן שטחה בפני הנתבעים את טענותיה לעניין התנהלותם הבלתי תקינה. בתגובה, דרשו הנתבעים לקבל תוספת תשלום עבור שינוי התכניות. התובעת, אשר ביקשה למנוע עיכובים נוספים בעבודה ולפנים משורת הדין, הייתה נכונה לשלם לנתבעים סכום נוסף אולם הנתבעים סירבו לעמוד בהתחייבויותיהם על פי ההסכם וסירבו לכל הצעת פשרה מצד התובעת.

נוכח רצונה להקטין את נזקה ולמנוע נזקים עתידיים, סיכמה התובעת עם הנתבעים כי תשלם להם תוספת של 6000$ ארה"ב+ מע"מ וזאת לאחר פגישה שהתקיימה בין הצדדים ולאחר שהנתבעים הגישו את התכניות לאישור התובעת.

בתאריך 08.07.07 שלחה התובעת לנתבעים מכתב ובו הנחיות בדבר התיקונים הנדרשים בתכנית. בפגישה שנערכה שבועיים לאחר מכן, חזרו בהם הנתבעים מן ההסכמות בנוגע לתוספת התשלום ודרשו כי ישולמו להם סכומים נוספים וזאת ללא כל ביסוס או הצדקה ולאחר שכבר הושגה הסכמה בין הצדדים לעניין זה.

בתאריך 20.08.07 שלחה התובעת מכתב לנתבעים ובו הקצתה להם 48 שעות, במהלכם יהא עליהם להודיע על דרך פעולתם וכן הציעה כי המחלוקת בין הצדדים תתברר בהליך בוררות, במקביל להמשך ביצוע העבודות. בתגובה, שלחו הנתבעים בתאריך 27.08.07 מכתב לתובעת ובו הם מפנים כלפיה אצבע מאשימה בעיכוב הפרויקט.

במקביל, נשלח לתובעת מכתב הועדה המקומית לתכנון ובניה מיום 23.08.07, לפיו דחתה הועדה את בקשת ההיתר על פי התכנון המקורי וזאת עקב: "סטייה ניכרת בקווי בנין ובתכנון הקולנדה". לטענת התובעת, האמור לעיל מעיד כאלף עדים על התרשלותם וחוסר מקצועיותם של הנתבעים בהכנת התוכניות ובהגשתן. נטען כי הנתבעים נהגו בחוסר מקצועיות אף מאחר והתכניות שהגישו לוועדה המקומית, כלל לא הובאו לידיעת ו/או אישור התובעת, כנדרש בהוראות ההסכם.